הפנים החוצה – מהיער אל העולם
לאור הצורך הגובר בהשראה ובלמידה של הגישה החינוכית הייחודית של בית היער, והפוטנציאל הטמון בהפצת הבשורה יוצאת הדופן הזו, אנו פועלים להעמיק, להרחיב ולהנגיש את העשייה החינוכית שלנו.
מתוך הבנה כי מדובר בדרך בעלת ערך מהותי, אנו פונים החוצה – לשתף, לחבר ולהרחיב את מעגלי ההשפעה. אנו מאמינים שחינוך מיטיב הוא זכות בסיסית, וכי שינוי חינוכי עמוק צומח מתוך המערכת ובשותפות עמה.
“הפנים החוצה” – דרך שנולדה מתוך הקשבה עמוקה, ופוגשת מערכות חינוך המבקשות לגדול אחרת. ענף חי וצומח של יצירת ממשק עם בתי ספר מגוונים ומוסדות אקדמאים, לימוד והתנסות בפדגוגיה ה"בית יערית". בצוותי הוראה, הקמה של מעגלי מחנכים לומדים, ובניית מסלולי שותפות ברי קיימא שמלווים על ידי מיטב אנשינו.
מה אנחנו מציעים?
-הכשרה והשתלמות לאנשי חינוך בתחום היחסים במרכז
-הכשרה והשתלמות לאנשי חינוך בתחום למידה חוויתית-חוץ כיתתית
- ליווי מנהלים בהסבת בתי ספר ל"יער" בהדרגה/ בהתאמה אישית
-מעגל מחנכים לומד - חינוך, שלומות ויחסים ברוח בית היער
מעגל מחנכים לומד
תוכנית עומק יישומית לאנשי חינוך המבקשים לחזק נוכחות מקצועית, לבנות אקלים מיטיב ולפתח פדגוגיה מבוססת קשר בתוך שגרת בית הספר. לימוד יישומי המשלב התנסות, רפלקציה והטמעה בפועל. תוכנית זו נבנתה בכדי לתת מענה אמיתי לאתגרי השטח: שחיקה, עומס, אקלים כיתתי מורכב ופער בין ערכים חינוכיים לפרקטיקה יומיומית. התוכנית מציעה פרספקטיבה שונה ושמה את
הדגש על:
יחסים במרכז, קבוצת שווים כמשאב חינוכי,למידה דרך התנסות ויצירת רצף יום מוחזק, חוויתי ומשמעותי
ברמת הארגון
הטמעת פדגוגיה בית־יערית בשגרה הבית־ספרית.
יצירת רצף יום מיטיב (עוגנים, טקסיות ומעברים).
חיבור בין עומק חינוכי לפרקטיקה יומיומית.
בניית תהליכים ארוכי טווח ולא פתרונות נקודתיים.
ברמת הכיתה
והיחסים בקבוצת שווים
בניית שפה משותפת של הקשבה וכבוד הדדי.
מרחב מבוסס הסכמות ושיתוף פעולה.
יצירת אקלים בטוח פיזית ורגשית.
חיזוק תחושת שייכות וערבות הדדית.
עבודה מודעת עם דינמיקות קבוצתיות וניתובן.
ברמת איש החינוך
חיזוק שלומות, חוסן ונוכחות מקצועית.
פיתוח זהות חינוכית מדויקת ומודעת.
העשרת יכולת ההובלה והחזקת מרחב בטוח המאפשר לימוד.
כלים יישומיים לעבודת עומק רגשית וחברתית.
למי זה מתאים?
-
צוותי חינוך (יסודי ועל־יסודי)
-
הנהלות שמבקשות תהליך עומק
-
קהילות מחנכים אזוריות
-
רשויות מקומיות ואגפי חינוך
-
סטודנטים בשנת סטאז’ או הכשרה מתקדמת
מתאים במיוחד למסגרות ש:
-
מתמודדות עם שחיקה או אקלים מאתגר
-
רוצות לחזק SEL (למידה רגשית־חברתית)
-
מבקשות לעבור מפדגוגיה של שליטה לפדגוגיה של קשר והובלה
-
מבקשות להתחבר לכוחות הטבע כמשאב לתלמידים ולצוות
סביבת הלמידה
אין צורך בטבע פתוח — העבודה מתרחשת בתוך בית הספר, עם התאמות פשוטות:
-
מרחב ישיבה במעגל
-
אפשרות לתנועה ויצירה
-
פתיחות להתנסות
-
זמן ליישום בין מפגשים
לא רק השראה — הטמעה בפועל
כל משתתף/ת:
-
בוחר מוקד התנסות אישי או צוותי
-
מיישם בפועל בתוך הכיתה/הצוות
-
מקבל ליווי לאורך הדרך
הדגש המרכזי: יישום בתוך כותלי בית הספר של הנלמד והנרכש מחוץ לכותליו
מבנה התהליך
-
10 מפגשים לאורך השנה
-
התנסות בפועל בין מפגש למפגש
-
ליווי מקצועי מובנה
-
אפשרות ליום פתיחה מרוכז או ריטריט עומק
למה זה עובד?
כי המשתתפים חווים בעצמם את מה שהם מבקשים ליצור בכיתה.ונבנית קהילה לומדת לאורך זמן. החיבור בין עומק לפרקטיקה מאפשר שינוי אמיתי
פרוייקט "נפגשים ביער",
שיתוף פעולה עם חט"ב אנה פראנק
„נפגשים ביער” הוא פרויקט משותף של בית ספר אנה פראנק ועמותת בית היער.
בכל שבוע מגיעות כיתות ז׳, כל יום כיתה אחרת, למפגש רציף ומתמשך ביער הקרוב לבית הספר.
זהו אינו יום שיא או פעילות חד־פעמית, אלא תהליך שבועי המלווה את הקבוצה לאורך זמן, בהנחיית אנשי חינוך, אמנות ותרפיה.
יום ביער אינו מתחיל בצלצול, ואין לו תבנית קבועה. סדר היום משתנה בהתאם לתוכנית היומית, למזג האוויר ולמה שהקבוצה מביאה איתה, אך האלמנטים דומים.
עובדים עם חומר ויוצרים במלאכות שונות, משחקים במשחקים שמפתחים את החושים ואת היחסים שלנו עם עצמנו ועם הסובב, ומפתחים בעדינות שיח רגשי והתבוננות פנימית.
יש זמן לקבוצה כמרחב של אמון, הקשבה ושייכות, ויש גם אש – בישול משותף על מדורה, שמזמין אחריות, שיתוף והאטה. המרחב עצמו מחזיק את היום: אזור סגור לפעילות, מעגל אש, ומרחב פתוח למשחק, תנועה ויצירה.
הכול מתחבר לרצף אחד של חוויה, שבה המטרה אינה „להספיק” אלא להיות –
להיות בנוכחות, להיות בקשר, להיות חלק מקבוצה וחלק מהטבע.
דרך עשייה משותפת – בנייה, בישול, משחק ושיחה – נרקמים יחסים של כבוד הדדי, אחריות ושיתוף פעולה. בסוף היום, המדריכים מלווים את התלמידים חזרה לבית הספר. משהו מהם נשאר ביער, ומשהו מהיער חוזר איתם.
בלב „נפגשים ביער” עומדת תפיסה הרואה את היחסים במרכז. לא רק הילד כיחיד, אלא כחלק ממארג חי של קשרים. עם ילדים אחרים, עם מבוגרים משמעותיים, עם הסביבה ועם העולם.
הקבוצה החברתית הופכת לכלי למידה מרכזי – מרחב מורכב שמזמן אתגרים, התבוננות וגדילה.
הילדים לומדים להקשיב לעצמם ביחס לאחר, לפתח תחושת שייכות פעילה, ולמצוא איזון בין הייחודיות האישית לבין ה„יחד”. כחלק מהתהליך הזה, מתבצע ליווי מטעם בית היער גם לצוות המורים וכך נוצרת תמונה שלמה יותר.
„נפגשים ביער” מציע סיפור אחר על חינוך: כזה שמאמין שיחסים הם הקרקע שממנה הכול צומח, ושכדי לגדול לפעמים צריך פשוט לצאת החוצה, ולהיפגש.
